כמו שהבדיחה אומרת: למה ישראלים לא עושים סקס ברחוב? כי לכל אחד יהיה מה להגיד על זה.
בואו נשבור קצת מיתוסים על מערכת סולארית וננסה יחד להבין למה כדאי גם לך להתקין פאנלים סולאריים על הגג.
המיתוס: יש לזה קרינה מסרטנת
האמת? לא נכון.
למערכת סולארית אין קרינה, או לפחות הדבר הראשון שקופץ לראש כחושבים על קרינה.
בקצרה, קרינה מתחלקת ל-2 סוגים: כזאת שמזיקה לנו (קרינת מייננת) כמו קרני רנטגן, רדיואקטיבית, קרינת שמש וכו', וכזאת שלא מזיקה לנו (קרינה בלתי מייננת) כמו קרינה של WiFi (אינטרנט אלחוטי) מיקרוגל או קרינה אלקטרומגנטית.
בקשר לקרינה ממערכת סולארית, כמו לכל מכיר חשמלי שפולט קרינה אלקטרומגנטית (טלוויזיה, טלפון נייד, מיקרוגל, מקרר וכו'), גם ממיר המתח פולט קרינה כזו.
כמה דברים כחשוב לדעת על קרינה אלקטרומגנטית: היא לא מסוכנת כי הגוף שלנו יודע להתמודד איתה, היא נחלשת כאשר מתרחקים ממקור הקרינה, ויש תקן שמגדיר לכמה קרינה מותר להיחשף.
כעת, נחזור לממיר.
הממיר שפולט קרינה אלקטרומגנטית עובד בשעות היום ונח בלילה (משמע שהחל משעות הערב לא פולט כלל קרינה), בנוסף, כאשר מתקינים ממיר צריך לשמור על לפחות 90 ס"מ מרצפת הגג.
ברגע שמתרחקים ממנו יותר מחצי מטר (אפילו אם אין שום הפרדה כלשהי בינינו לבין הממיר) הקרינה הנפלטת לא תורגש כלל (כפי שהוזכר קודם, קרינה נחלשת ככל שמתרחקים ממקור הקרינה).
המיתוס:למערכת יש בלאי גבוה
האמת? לא נכון.
כמו שלכל דבר בעולם יש בלאי גם לפאנל סולארי יש בלאי.
אבל, כבר בשלב המקדמי, עוד לפני שחותמים על חוזה לרכישת מערכת, החברה צריכה להציג את ירידת התפוקה של הפאנלים הסולאריים וירידת התפוקה נלקחת בחשבון במודל הכלכלי.
משמעות הדבר שירידת התפוקה הזאת לא משפיעה על הרווחים העתידיים כי אלו כבר נלקחו בחשבון.
בנוסף, רכיבי המערכת בעלי אחריות רחבה וחלקה אפילו ל-30 שנים:
- פאנל סולארי: מגיע עם אחריות ל-30 שנים, משמע שאם יש ירידת תפוקה מעבר למה שנלקח בחשבון מפעילים את האחריות ומחליפים את הפאנל ללא עלות.
- ממיר מתח: רוב הממירים עם 10 שנות אחריות ואפילו יותר, מה עוד שניתן לבצע הרחבת אחריות לממיר.
- אופטימייזרים: אם בוחרים בחברת סולאראדג' יש אחריות ל-25 שנים – באתר הלקוח.
המיתוס: אני לא מתכוון לגור פה במשך 25 שנים ולכן זה לא משתלם
האמת? לא נכון.
נניח והחלטת להקים מערכת, החל מיום החיבור אתם מרוויחים כסף מהמערכת שנמצאת על גג הנכס שלכם.
ניתן לחזות באופן כמעט מדויק כמה חשמל תפיק המערכת וכמה כסף זה שווה.
משמעות הדבר, שבמידה ותחליטו למכור את הנכס שלכם, אותו אדם שירכוש מכם את הנכס, מעכשיו ייהנה מהכנסות קבועות למשך יתרת החוזה עם חברת החשמל.
כפי שהוזכר מקודם, את כמות הכסף ניתן לחזות באופן דיי מדויק ולכן יש לזה ערך כלכלי רב, מה שדווקא ישביח לכם את הנכס ויעלה את ערכו לולא לא היה לו מערכת סולארית על הגג.
המיתוס: צריך לפתוח תיק במע"מ
האמת? לא נכון.
עד לפני כמה שנים זה היה נכון, אבל היום, בגלל שינויים בחוק כבר לא נדרש לפתוח תיק במע"מ ולא צריך לדווח למע"מ על ההכנסות מהמערכת הסולארית שלכם (אלא אם כן מדובר על מערכת שמכניסה למעלה מ-100,000 ₪ בשנה – אבל זה כבר לפוסט אחר).
המיתוס: זה יקר ולא משתלם וחברת חשמל לא משלמת כמו פעם
האמת? לא נכון.
כשכל נושא הסולארי נכנס לארץ אכן היה מדובר במערכות מאוד יקרות, בנוסף, היה חסר ידע ואנשים שכבר הקימו מערכות כאלו ולכן הסיכון היה גדול יותר וההשקעה הייתה גבוהה מאוד.
היום, מחירי הפאנלים הסולרים ירדו בצורה משמעותית ברמה של כ-80% ממה שהיה פעם.
אז נכון, חברת החשמל כבר לא משלמת תעריף של 1.9 ₪ לק"ו (צמוד מדד) והיום מדובר על תעריף נמוך הרבה יותר, אבל, גם מחירי המערכות ירדו ולכן כדאיות ההשקעה נשארה זהה, פשוט משקיעים פחות כסף.
גם אז וגם היום, השקעה במערכת סולארית הייתה נותנת 15% – 18% תשואה בשנה ולפעמים יותר, ולכן ההשקעה במערכת היא עדין ההשקעה המשתלמת ביותר ובטח שהבטוחה ביותר.
המיתוס: מה עם כל המס שהמדינה לוקחת
האמת? לא נכון.
בשביל לעודד צרכנים לעבור לאנרגיה סולארית מדינת ישראל דווקא פוטרת את היצרנים (אתם) ממס ועד 24,300 ₪ בשנה המס הוא 0%!
מה קרה אם עברתם 24,300 ₪ בשנה?
לא לדאוג, גם כאן המדינה מקלה וקובעת שיעור מס מופחת של 10% כל הסכום שאותו חברת חשמל מנכה במקור מהתשלום ואין צורך להתעסק עם רואה חשבון.
המיתוס: צריך לשלם על זה ארנונה
האמת? לא נכון.
כיום הרשויות המקומיות לא גובות ארנונה על מערכות פוטו-וולטאיות (מערכות סולאריות).
אומנם אין החלטה חד משמעית על ביטול הגביה אבל גם המדינה יודעת שבשביל לעודד מעבר לאנרגיה סולארית אי אפשר להטיל ארנונה בשביל לא לפגוע בתהליך ולכן רשות החשמל ממש מתנגדת למהלך של גביית ארנונה.
מקור מידע: עמוד ההחלטה באתר הכנסת
המיתוס: צריך להוציא היתר
האמת? לא נכון.
אין צורך בהיתר בניה בשביל להקים מערכת סולארית על גג משנה שנבנה כדין למערכת בעלת ממיר של 630 ק"ו.
בשביל להגיע לממיר בגודל כזה נדרש גג של כ-8,000 מ"ר.
בתחום החקלאות (אגרו-וולטאי) בהחלט צריך לשקול את נושא ההיתר, במידה ומדובר על חממה, גדר וכל מה שלא גג.
המיתוס: צריך להרים מרצפות בחצר
האמת? לא נכון.
גם כאן מדובר במידע שהיה נכון בעבר ולא נכון להיום.
עד לפני כמה שנים חברת חשמל דרשה מונה ייצור ללא קשר לגודל המערכת. בשביל להקים מונה ייצור היה נדרש להגיע אל קו הגדר ליד הפילר של חברת החשמל ולהתקין אותו שם. היום, למערכת סולארית עם גודל ממיר של עד 15kW לא נדרש להתקין מונה ייצור ולכן פשוט אין את ההתעסקות בלהגיע לגבול המגרש.
מתי כן נצטרך לעשות את זה?
אם מדובר במערכת סולארית מסחרית עם ממיר גדול מ-15kW או שמדובר בנכס שבו מי שצורך את החשמל לא הבעלים של המערכת ובכך ניתן להפריד בין הצריכה (מי שמשלם) לייצור (זה שנהנה מההכנסות של המערכת).
נכון להיום יש שיטות בשביל להתגבר על עבודות התשתית ולעשות את זה באופן אסטתי שיראה טוב גם אם כן בוחרים או נדרשים להתקין מונה ייצור.
המיתוס: זה מכער לי את הבית
האמת? היופי הוא בעיני המתבונן.
עם הדבר הזה אי אפשר להתווכח כי יופי הוא עניין של טעם, אבל, במידה ומדובר במערכת סולארית על גג בטון לרוב יהיה ניתן להסתיר אותה בצורה מלאה כך שלא יראו שום דבר.
במידה ומדובר בגג רעפים, אז נכון – זה יהיה גלוי לכל מי שעובר.
ויחד עם זאת, נכון להיום לרוב הבתים אין מערכת סולארית אבל לשם אנחנו צועדים, אם היום יש ל-1 מתוך כמה בתים ברחוב בעתיד הלא רחוק זה יהיה אצל כולם, והבית שלך לא יהיה שונה מהבית של השכן.
בנוסף, ככל שעובר הזמן התעריף שחברת חשמל מצרפת יצרנים חדשים הולך ופוחת, אז אם כבר זה יהיה על הגג – עדיף להרוויח כמה שיותר.
